רק לא חול

אני מכירה לא מעט אנשים שלא הולכים לחוף הים בגלל שהם לא אוהבים חול. לא מדובר בפוביה, אלא במשהו אחר לחלוטין... כן, אנחנו הולכים לדבר על וויסות חושי.

״וויסות חושי הוא היכולת לווסת ולארגן מידע ממערכות החושים ולהגיב בהתאם לדרישות וציפיות הפעילות והסביבה. בנוסף לחושים המוכרים, כמו טעם, ריח, ראייה ושמיעה, מערכות החושים בגופנו כוללות את מערכת המגע, מערכת התנועה ומערכת התחושה העמוקה. מערכות אלו חיוניות ביותר ומשמשות בסיס להתפתחות תקינה״.

(הציטוט נלקח מהאתר של שיבא).

קשה לך שהתינוק מתלכלך מהאוכל? אתה לא אוהב חול ובגלל זה התינוק שלך לא משחק בחול? אתם אנשים יותר של בית, ופחות אוהבים פעילויות בחוץ? 

תינוק שלא נחשף לדברים מסויימים בשנים הראשונות של חייו, יירתע מהם בהמשך החיים. אז במקום להגיד ״הוא לא אוהב״. אני מציעה להגיד, ״הוא לא מכיר״.

למה זה חשוב? אז הוא לא אוהב חול, ביג דיל!

(קבלו עוד ציטוט מהאתר של שיבא). ״הוויסות החושי הוא חלק מעיבוד תקין של מידע תחושתי, והוא משפיע על התנהגות, קשב, שליטה, אינטראקציה חברתית, שליטה מוטורית והצלחה במיומנויות תפקודיות. במלים אחרות, הוא מאפשר אינטראקציה מותאמת עם הסביבה״.

ובמילים פשוטות, נגיד הילד שלכם מוזמן ליום הולדת בפארק, אבל הוא לא אוהב לגעת בדשא. האם הוא יימנע מללכת ליום הולדת? או שמא שהחוויה שלו תהיה מאתגרת יותר מאשר להשתולל עם שאר הילדים על הדשא. 

אז מה עושים? מגדילים את החשיפה! לדשא, חול ועוד מרקמים. מאפשרים להתלכלך כאשר הילד אוכל (ולא מנקים כל שניה, כן אני יודעת שזה קשה). לוקחים לגינה, נותנים לילד לזחול או ללכת על כל מיני משטחים. מנדנדים בנדנדה. מריחים פרחים ותבלינים. חושפים אותם לעולם.

רוצים עוד רעיונות? מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג, או להציץ בסושיאל מדיה שלי :)