הוא רק רוצה ידיים

יש לא מעט הורים שמפחדים ״להרגיל״ את התינוק שלהם להיות על הידיים. מפחדים שזה פינוק יתר. מפחדים ולכן חוסכים בזמן ידיים.

תינוקות עד גיל 3 חודשים נמצאים במצב עוברי (ולפעמים מתייחסים לתקופה זו כטרימסטר הרביעי) והם לא מפתחים הרגלים. מה שהם צריכים זה חום ומגע של ההורים.

לאחר מכן התינוק מתחיל להיפתח לעולם. ייצור מלטונין מתחיל להתייצב (הורמון שאחראי על שינה) לקראת גיל 5 חודשים, לבניית סדר יום מתחילה להיות חשיבות, אבל גם אז זמן ידיים הוא חשוב לא פחות.

לקראת גיל 6 חודשים התינוקות מתחילים לגלות את העצמאות שלהם

. מה שנותן להם את ביטחון להמשיך ולחקור, זו הידיעה שיש להם את הידיים של ההורים לחזור אליהם.

בספר ״עיקרון הרצף״ כותבת ג'ין לידלוף בדיוק על זה, חשיבות זמן ידיים. על תחושת הביטחון בעולם שהתינוק רוכש כאשר הוא נישא על הידיים של ההורה.

דרך אגב, זמן ידיים לא חייב להיות על הידיים בלבד. מנשא זה ״פתרון״ מושלם לזמן ידיים.

אז תחזיקו את התינוק שלכם כמענה לבכי.

וכשהוא חולה תנו לו את החוויה הזאת כמה שיותר.

תרימו אותו על מנת לתת לו חוויות של תנועה.

תרקדו איתו.

תהנו מהביחד שלכם.

ותזכרו, זמן ידיים עכשיו, זה השקעה לטווח ארוך.